המדריך לדון
איך משחקים דון: מה המטרות לפי סדר עדיפות, איך מחפשים את השריף בסיבוב 0, איזו חקירה להביא בסיבוב 1, מה עושים ב־7 שחקנים, מתי כדאי לרצוח את עצמך ואיך מתאמים רציחה.
אסטרטגיות לניצחון
אסטרטגיות אפשריות לדון, מהטובה ביותר לגרועה ביותר:
- 1 הריגה של השריף בסיבוב 0
- 2 הדחה של השריף בסיבוב 1
- 3 הריגה של השריף בסיבוב 1
- 4 ניצחון בקרב גרסאות 3 על 3
- 5 ניצחון בקרב גרסאות ב־5 או 3 שחקנים
ניצחון בקרב גרסאות ב־5 שחקנים הוא האופציה האחרונה בה אנחנו רוצים להיות. למה? גם בהימור הסיכוי לנצח הוא 50%. בשלב זה הגרסאות סגורות ויש שחקן אחד שאדום משני הכיוונים, והוא יכול להכריע בין הגרסאות. מספיק שאותו שחקן גילה צבע אחד מתוך 6 שחקנים (3 שחורים בכל גרסה) והוא יוכל לבחור נכון. בניחושון, בלי חקירות אדומות, או אפילו עם חקירה אדומה אחת, יש לנו יותר סיכוי לנצח.
למה יותר קל לנצח 3 על 3? ב־7 שחקנים הגרסאות עוד לא סגורות, ומספיק שאדום אחד יצביע לא נכון ונוכל לנצח. אם יש 4 שחקנים אדומים, בדרך כלל אחד מהם הוא השריף ואחד חקירה שחורה שלכם שיצביע נגדכם. נשארים 2 שחקנים שעלולים לטעות.
סיבוב 0
בסיבוב 0 לדון יש מטרה להרוג את השריף ובכך להקל משמעותית על המאפיה. אם הדון מעוניין להרוג בסבב 0 סטטי, אז האסטרטגיה הזאת לא רלוונטית. הדרך למצוא את השריף היא יותר על ידי פסילה של אדומים כשריפים.
- שחקנים שמעוניינים להתחלק ולקום עם שחקן אחר
- שחקנים שעושים הרבה בלגן בשולחן או לוקחים פאולים מיותרים
- שחקנים שמבקשים חקירה – בדרך כלל פחות שריפים
- משחקים יותר בזהירות, לא רוצים להשחיר הרבה שחקנים
- מרגישים שיש עליהם יותר אחריות
- לפעמים לא מדברים טוב בסיבוב ראשון כי מנסים לתת יותר מדי מידע
סיבוב 1 · חקירה ראשונה
החקירה הכי חשובה במשחק היא החקירה בסיבוב 1 (גם של השריף וגם של הדון). אלה האופציות לחקירה ראשונה:
א) חקירה שחורה על שחקן אדום
אופציה זו מומלצת בעיקר אם מצאת את השריף. בדרך כלל אדומים רוצים לעשות משחק של בלאנס ולכן ידיחו את החקירה השחורה שלך. תוכל לרצוח את השריף, ואם הוא לא מצא את 2 השחורים ב־2 החקירות שלו – המאפיה תגיע לפחות לניחושון עם 66% לנצח.
במידה ולא מצאת את השריף, האסטרטגיה הזאת פחות מומלצת. נניח והשריף שיחק טוב והצליח להתחבאות (וזאת האסטרטגיה הנכונה של שריף טוב במצב כזה – פשוט להצביע לחקירה השחורה שלך). הגעת למצב שבו ב־7 שחקנים העיירה לא בקריטיקה ויכולה לעשות בלאנס, כלומר הגענו לקרב גרסאות ב־5 שחקנים – מה שלא רצינו להגיע אליו.
אם מצאנו בוודאות די גבוהה את השריף והצלחנו להדיח את החקירה השחורה שלנו, ב־90% מהמקרים יהיה כדאי להיכנע ולתאם רציחה של השריף.
ב) חקירה אדומה על שחור
אופציה זו מכוונת בעיקר לניצחון ב־7 שחקנים. למה? נניח שתמצא את השריף ותרצח אותו, לאחר שהדיחו אדום. במצב כזה השחקן שהבאת כחקירה אדומה יהיה יותר חשוד בשולחן, ובמידה והשריף חקר גם את השחור השלישי – יהיה מאוד קשה למאפיה לנצח. לכן אופציה זאת יותר מכוונת להדחה של השריף ב־9 או ב־7 שחקנים.
ג) חקירה אדום על אדום
זאת אופציה קצת יותר קשה למימוש. הסיבה: כאשר אנחנו הדון, אנחנו חייבים לחקור מישהו או למצוא את השריף לפני שאנחנו נותנים אותו כחקירה אדומה. אם נחקור את אותו שחקן – אז לא נוכל לבדוק האם הנרצח הראשון הוא השריף, ולכן נצטרך להמר שהנרצח הראשון הוא לא השריף או להיחשף אחרי הדקה של הנרצח – שזה מאוד חשוד. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא אם הבנו שהנרצח הראשון הוא בסבירות גבוהה לא השריף, או אם הבנו שהחקירה האדומה היא בוודאות לא השריף. אם אתם נחשפים למישהו שלא קרוב אליכם, אז אפשר לעשות את זה לאחר הדקה של השחקן שנרצח אך זה הרבה פחות אמין.
- יותר סיכוי שהשחקן הזה ישחק איתך בגלל הקושי בלתת חקירה אדום על אדום
- במידה ורצחת את השחקן הזה – הוא יושחר יחסית
- אין שום הגנה על שני השחקנים השחורים בקבוצה שלך
- השחקן האדום הזה מקבל כוח – אם הוא לא מאמין לך, הוא יוכל להדיח אותך ב־9 שחקנים. הוא גם יכול לשחק נגד השחורים שלך ואם לא תצביע יחד איתו זה ישחיר אותך
ד) חקירה שחור על שחור
אופציה זו יכולה להוביל ל־2 מצבים:
- השחקן השחור הוא מאוד שחור בסבב 0 – וזה יכול לחזק את האמינות שלך. שים לב שאם גם השריף חקר אותו שחור אז זה בעייתי, ובמצב כזה כדאי לך לרצוח את השריף ולהגיד שנחשפת בשבילו או משהו בסגנון.
- גילית מי השריף ואתה מעוניין להיות מאוד לא אמין בשולחן ובכך להאדים את השחור שאיתך.
אופציה זו לא מומלצת, והיא בהחלט לא למתחילים.
חקירה ״מתה״
2 החקירות הכי טובות שהדון יכול להביא הן:
- חקירה אדומה על השחקן שנרצח
- חקירה שחורה על השריף שמת
הסיבה: בעוד שהשריף רוצה להוסיף כמה שיותר מידע לשולחן ושהבחירה של השחקנים האדומים תהיה בין 2 גרסאות סגורות – הדון רוצה שיהיה כמה שפחות מידע בשולחן, ושהאדומים יחליטו עבורו מי השחורים. כמובן שחקירה על שחקן מת חייבת להיות מנומקת היטב, וגם אם מצאת את השריף – זאת לא חייבת להיות החקירה אם לא היה הגיון לחקור אותו.
סיבוב 2 · 7 שחקנים
ב־7 שחקנים יש כמה אפשרויות:
1) הצלחנו לרצוח את השריף
במידה והצלחנו לרצוח את השריף – הגרסה שלנו מאבדת אמינות, אך עדיין אפשר להילחם עליה, במיוחד אם השחורים שאיתנו לא יושבים טוב בשולחן. עם זאת, עדיף לא לייצר קונפליקטים מיותרים מול אדומים שייתנו צבע עליהם.
2) השריף בחיים, ולא הדחנו שחור של אף קבוצה
במצב כזה אנחנו בקריטיקה. החקירה השנייה היא קריטית. האופציות היותר טובות במצב כזה הן:
- שחור על אדום
- אדום על שחור
- ובמצבים מסוימים גם שחור על שחור
חקירה אדום על אדום מאוד מסוכנת – כי אם הוא יבחר להדיח אותך, העיירה חייבת ללכת איתו. בנוסף, עדיף גם שלא יהיה אף שחקן שהוא אדום משני הצדדים. חקירה שחור על אדום היא טובה בעיקר אם השחקן הזה גם ככה בטוח שאתה שחור. חקירה שחור על שחור היא למצב בו אחד השחורים מאוד שחור בשולחן ואתה מנסה לקנות את שאר האדומים ולנצח בקרב גרסאות לאחר מכן.
עדיף לא לסגור גרסה, ושכמה שיותר אנשים יתלבטו בין הגרסאות.
3) הדיחו כבר שחור של הגרסה שלנו
במידה וכבר הדיחו שחור בגרסה שלנו – ככל הנראה כבר לא ידיחו שחקן אדום, אלא אם כן השריף לא מצא שום שחור. במצב כזה, עדיף שלא נסגור גרסה כדי שלא ידיחו אותנו.
4) הדיחו שחור שלנו
במידה ואותו שחור הוא חקירה שחורה של השריף – אז פשוט כדאי להביא חקירה שחורה, ובלי ברירה הגענו למלחמת גרסאות.
במידה וזה שחור שלא הייתה עליו חקירה – אז אנחנו פשוט נלחמים על הגרסה. אם נצליח להדיח אדום – קרוב לוודאי שנדיח אדום גם בסבב הבא כי אף אחד לא יודע את הצבע של השחקן שהודח.
רציחה עצמית
לפעמים רציחה עצמית היא טקטיקה טובה למאפיה. יש לזה כמה סיבות:
- חיזוק הגרסה של הדון
- הדון לא צריך לתת יותר חקירות – בעוד השריף תמיד רוצה כמה שיותר חקירות, הדון רוצה לתת כמה שפחות
תוכנית לניצחון
כאשר אנחנו רוצחים את עצמנו, אנחנו צריכים לתת תוכנית לניצחון ברורה, כך שאם העיירה תבחר בנו כשריף – אין סיכוי שנפסיד בכל מקרה.
הדרך המומלצת היא להביא חקירה אדומה על אחד השחקנים השחורים, והוא ינצח את המשחק במידה ויאמינו לנו.
דרך נוספת היא לסגור גרסה של שלושת השחורים, אבל אז אנחנו מפסידים במידה ואדום אחד שהוא לא בגרסה שלנו שסגרנו יאמין לשריף האמיתי.
בדרך כלל נהוג לתת את אחד השחקנים השחורים כאדום ואחד השחקנים האדומים כאדום – כך שהשחורים יוכלו לרצוח את האדום כדי שהגרסה תהיה אמינה.
- כאשר השריף השני יותר אמין
- כאשר הדחנו ב־9 שחקנים אדום שיכול להיות שחור בשתי הגרסאות – רציחה עצמית יכולה להיות הקול שחסר לנו ב־7 שחקנים כדי להדיח את השריף
- כאשר הגרסאות של שני הצדדים סגורות – במצב כזה השריף לא היה נרצח ולכן גם לא הגיוני לרצוח את הדון
- הדחנו אדום שהוא חקירה שחורה שלנו והשריף מתחבא – במצב כזה קשה לנו להתחמק מקרב גרסאות, והדרך היחידה היא לרצוח את עצמנו כדי לחזק את הגרסה שלנו
- הדיחו לנו שחור ב־9 שחקנים ואנחנו הולכים לקרב גרסאות – יש לנו תוכנית הגיונית לניצחון
- הדחנו את השריף ואנחנו לא רוצים שיאמינו לו בדיעבד
רציחה עצמית ב־10 שחקנים
רציחה עצמית ב־10 שחקנים היא קצת יותר מסוכנת. הדרך הטובה ביותר היא לחקור את השריף כשחור, אבל מצד שני, אם יכולת לדעת מי השריף יכולת פשוט לרצוח אותו. הבעיה ברציחה עצמית היא שאין באמת סיבה לשחור להיחשף כשריף לאחר שהשריף נרצח ולכן בסבירות גבוהה יאמינו לשריף האמיתי. אם השריף נחשף אליך בדקת פרידה אתה יכול פשוט לתת את זה לשולחן והוא יודח בסבירות גבוהה. הדבר הכי מסוכן אם השחקן הזה לא יהיה חשוד ב־9 שחקנים ופשוט יפתח כשריף ב־7 שחקנים או אפילו ב־5 שחקנים.
תיאומים
התיאומים הכי פשוטים הם כאלה שמבוססים על ״מי שאני מדבר ראשון + מספר כלשהו״. קל יותר לאנשים לעקוב אחרי תיאום של ״מי שאני מדבר ראשון +5״ מאשר ״מי שאני מדבר שני +1״, כי הבעיה העיקרית היא לא החישוב אלא הריכוז – ויותר קל להתמקד במספר הראשון שנאמר.
יש גם את שיטת ״תיאום המחלאי״, שבה מתאמים לפי ״הסימון האחרון + מספר״. כשאתה נחשף בתור שריף, יותר קל לזהות את הסימון הזה, אבל מצד שני הוא יותר גמיש ואפשר לקבוע אותו ממש לקראת סוף הסיבוב.
אתה לא רוצה לדבר על שחקנים מתים, וגם לא על עצמך.
לדוגמה: אם אתה שחקן מספר 2, והשחורים שמשחקים איתך הם 6 ו־8 – אז תיאום טוב יהיה לרצוח את 4 ולתאם לפי ״מי שאני מדבר +2״ או ״מי שאני מסמן +2״.
בצורה כזו, אתה נמנע מלדבר על עצמך (2) וגם על המת (4), כי המספר שיצא יהיה שחקן מת או שחקן שחור.