אבלון
בחצר המלך ארתור, אבירי השולחן העגול יוצאים למשימות למען הממלכה — בזמן שמשרתיו הסודיים של מורדרד מסתננים לשורותיהם ומנסים להכשיל אותן
מבפנים.
בלי מנחה, בלי הדחות ובלי מזל: הכל קם ונופל על ניתוח הצבעות, קריאת שפת גוף ויכולת שכנוע.
- שחקנים
- 5–10
- משך משחק
- 30–45 דק׳
- מורכבות
- בינונית ●●○
- סבבים
- 5 משימות
- מנחה
- לא נדרש
על המשחק
אבלון הוא אחד מאבני היסוד של ז׳אנר ההסקה החברתית (Social Deduction) המודרני — משחק שמזקק לוגיקה, אינטואיציה ושכנוע לכדי חוויה תחרותית טהורה.
השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות: הטובים — נאמני ארתור, והרעים — משרתי מורדרד. הרעים מכירים זה את זה מתחילת המשחק, והטובים פועלים בחשיכה. בצד הטוב נמצא מרלין, שיודע בדיוק מיהם הרעים — אבל חייב להוביל את קבוצתו לניצחון ברמזים דקים, מבלי לחשוף את עצמו.
מהלך סבב
המשחק מתנהל על פני חמישה סבבים של משימות. בכל סבב שני שלבים:
- 1 הרכבת הצוות
מנהיג הסבב מציע צוות שייצא למשימה, וכל השולחן מצביע בגלוי בעד או נגד. ההצבעות האלה הן מקור המידע המרכזי לניתוח במשחק.
- 2 ביצוע המשימה
אם הצוות אושר, חבריו מצביעים בסתר — הצלחה או כישלון. הטובים חייבים להצביע הצלחה; הרעים בוחרים אם לבנות אמון או להגניב כישלון. לרוב, קלף כישלון אחד מפיל את המשימה.
תנאי ניצחון
משלימה שלוש משימות בהצלחה — ושורדת את ניסיון ההתנקשות במרלין.
מפילה שלוש משימות, או שהשולחן דוחה חמש הצעות צוות ברצף באותו סבב.
הדמויות
דמויות נוספות מאפשרות להתאים את רמת המורכבות ואת כמות המידע החסר על השולחן.
בהשוואה למאפיה
- אין הדחות
כל השחקנים נשארים במשחק עד הרגע האחרון, ואף אחד לא צריך לשבת בצד. - אין מנחה
השחקנים מנהלים את המשחק בעצמם — כולם משתתפים. - הצבעות גלויות כמקור מידע
השחקנים הטובים מנסים לנתח מי אישר איזה צוות ומי הכשיל את המשימות שנכשלו. - מרלין
לטובים יש שחקן שיודע הכל — אבל חשיפה שלו פירושה הפסד.