סיקרט היטלר

על המשחק

סיקרט היטלר הוא אחד ממשחקי ההסקה החברתית הפופולריים והסוחפים בעשור האחרון — שילוב של אינטריגות פוליטיות, לוגיקה חדה ודינמיקה קבוצתית מתוחה.

השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות: הליברלים — הרוב הטוב, שלא יודעים מי שייך לאיזה מחנה, והפשיסטים — המיעוט הרע, שמכירים זה את זה ויודעים מיהו היטלר. היטלר עצמו לרוב פועל בעלטה ולא יודע מיהם סוכניו.

מהלך סבב

בכל תור מרכיבים ממשלה ומחוקקים חוק אחד:

1. 1 הרכבת ממשלה

   המועמד לנשיאות בוחר מועמד לקנצלר, וכל השולחן מצביע בגלוי — כן (Ja) או לא (Nein).

2. 2 חקיקה חשאית

   הנשיא שולף בסתר שלושה חוקים, משליך אחד ומעביר שניים לקנצלר — שבוחר איזה מהם לחוקק. הכל בשקט מוחלט.

3. 3 התנגשות גרסאות

   רק אחרי שהחוק מונח, השניים מספרים אילו קלפים ראו. כאן נחשפות סתירות ומתחילות ההאשמות ההדדיות.

סמכויות נשיאותיות

ככל שהפשיסטים מתקדמים על הלוח, נפתחות לנשיא סמכויות מיוחדות:

תנאי ניצחון

לכל קבוצה שתי דרכים לנצח — מה ששומר על מתח בכל שלב.

בהשוואה לאבלון ולמחתרת

1. אקראיות מובנית
   בחפיסת החוקים יש רוב לחוקים פשיסטיים, כך שגם ממשלה של שני ליברלים עלולה להיאלץ להעביר חוק פשיסטי.
2. אליבי לרעים
   תוצאה רעה לא מוכיחה כלום — צריך לנתח הסתברויות, דפוסי הצבעה ואינטראקציה בין השחקנים.
3. כוחות שמשתנים לאורך המשחק
   ההתקדמות על הלוח פותחת סמכויות — עד הוצאה להורג של שחקן.