שם-קוד עם בוגד

על המשחק

שם-קוד עם בוגד היא וריאציה מקורית שפותחה במועדון מאסטרמיינד, ומשלבת את משחק האסוציאציות הקלאסי עם המתח הפסיכולוגי של משחקי הסקה חברתית.

שתי קבוצות — האדומה והכחולה — עם לפחות 4 שחקנים בכל אחת: רב-מרגלים אחד ולפחות 3 מנחשים. בהגרלה סודית בין המנחשים, שחקן אחד מכל קבוצה הופך לבוגד — סוכן סמוי שמשתייך בפועל לקבוצה הנגדית ומנצח איתה.

הבוגד

במשחק הרגיל, כל חברי הצוות חושבים יחד באמון מלא. כאן, שלב הדיון הופך לזירת חשדנות. החבלה לא מתבצעת דרך הצבעות או קלפי תפקיד — אלא דרך פרשנות מילולית:

הבוגד מציע קישורים ״הגיוניים״ לכאורה שמובילים לשם — בלי לעורר את חשדם של שני המנחשים הנאמנים שאיתו.

מהלך תור

1. 1 רמז

   רב-המרגלים נותן מילה אחת ומספר — לכמה מילים על הלוח הרמז מתייחס.

2. 2 דיון

   המנחשים מתייעצים ומנתחים את הלוח — ומנסים להבין לא רק את הרמז, אלא גם מי מוביל אותם למלכודת.

3. 3 נעילת בחירה

   כדי לבחור קלף נדרשת הסכמה של לפחות שני מנחשים. הבוגד לא יכול לחבל לבד — הוא חייב לשכנע לפחות שחקן נאמן אחד.

תנאי ניצחון

קבוצה מנצחת ברגע שכל המילים בצבע שלה נחשפו, או מיד אם הקבוצה היריבה בוחרת בקלף המתנקש השחור.

בהשוואה לשם-קוד הרגיל

1. אמון לא מובן מאליו
   במקור כולם חושבים יחד. כאן כל הצעה של חבר צוות היא גם רמז על הנאמנות שלו.
2. בחירה בהסכמה
   במקום ששחקן אחד נוגע בקלף, נדרשים שניים — מה שהופך את השכנוע לכלי המרכזי.